מרים והמרי

קורות מרים הנביאה, שמקבילים לדרך בה נשים עושות צעדיהן לשוויון זכויות. לקראת פרשת חוקת
(שלומית מוטרו)

2009-03-30

בתקופה העתיקה נשים נחשבו לרכוש האב והבעל. לכן, רוב הנשים בתנ"ך מוזכרות מתוך ייחוסן לאביהן או לבעליהן, התייחסות זו מדגישה את העמדה הנחותה של האישה.

מרים מוזכרת כאחות של אהרון או משה, תיאור המייצג מעמד שוויוני יותר. מרים גם אינה מוזכרת בהקשרים נשיים מקובלים אחרים, לא ידוע לנו על היותה רעיה או אם, אלו פרטים שלא הוזכרו. יתכן ומרים מעולם לא נישאה לאיש, אך מאידך יתכן והייתה בעלת משפחה, אך פרט זה לא חשוב בתפקיד אותו מייצגת מרים.

בשמה של מרים  נוכל למצוא רמזים המאפיינים את דמותה ורומזים על תפקידה. השם "מרים" מוקף במים, מ' בתחילתו ו-ים בסופו. במדרשים על מרים, ציינו חז"ל את מרים כמי שסיפקה לעם ישראל מים בלכתם במדבר.  חז"ל לימדו אותנו על בארה של מרים, מקור מים חיים שהביאה איתה למדבר הצחיח. לצד המים, נוכל לראות בשם "מרים" גם את המילים "מר" ו"מרי". הצרוף של מים, מר ומרי מופיע בעוד מספר מקומות בתורה, לעתים בסמיכות לסיפורים על מרים ולעתים ללא קשר.

בפגישתנו הראשונה עם אחות משה בספר שמות פרק ב', לא מוזכר שמה של מרים. מסופר לנו על אחותו של משה השומרת עליו כשהוא נתון בתוך התיבה על היאור.

 "ד וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ, מֵרָחֹק, לְדֵעָה, מַה-יֵּעָשֶׂה לוֹ".

גזרות השמד של פרעה מביאות תחושה מרה למשפחת לוי, אותה תחושה גורמת ליוכבד ולמרים למרוד במלכות על ידי תחבולה שאולי תסייע לתינוק הזכר לשרוד למרות גזרות המלך.  המצב המר מביא למרי המתבצע בסביבת מים.

בפעם השנייה אנו שומעים על מרים היוצאת בתופים ובמחולות עם הנשים לאחר חציית ים סוף. שוב הים מופיע בסמוך לשמה. מרים מוצגת כאחות אהרון, שניהם האחים של המנהיג. הצגתה של מרים כאחות אהרון נותנת לה מעמד שוויוני בתוך המשפחה. אמנם משה הוא המנהיג הבלעדי, אך מרים ואהרון מוצגים כשווים, כמי שעוזרים על ידו.

כמי שמייצגת שייכות לקבוצת שווים, מרים מתבוננת בקבוצת הגברים שאחיה ארגן, ומארגנת מנגד את קבוצת הנשים. אולי אפשר לראות במרים את מנהיגת הנשים הראשונה שקמה לנו. היא אינה משלימה עם השליטה המלאה של הגברים במרחב הציבורי ומקימה כוח נשי מועצם של קבוצה מנגד.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף--בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.  כא וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם:  שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם (שמות טו)

יש שפרשו את "ותען להם" כמענה לשירת הגברים. ניתן לראות במילים אלו קריאה לנשים ומתן לגיטימציה לשירתן. מרים, פוגשת את הנשים המדורות מן המרחב הציבורי, ובמר לה מורדת על ידי בניית כוח נשי ציבורי ולגיטימי.

בפעם השלישית מרים מופיעה כשהיא אינה שבעת רצון מבחירתו של הקב"ה רק במשה, גם היא רוצה להיות באותה קרבה אל ה'. היא מוחה על האפליה בקרבה אל הקודש. מרים מעיזה פנים מול הקב"ה.

א וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל-אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח:  כִּי-אִשָּׁה כֻשִׁית, לָקָח.  ב וַיֹּאמְרוּ, הֲרַק אַךְ-בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר יְהוָה--הֲלֹא, גַּם-בָּנוּ דִבֵּר; וַיִּשְׁמַע, יְהוָה.  (במדבר יב)

הפעם המים לא מוזכרים בזירת המרי. המרד לא הולך בזרם ומופנה כנגד הקב"ה. המרי אינו מתקבל בעין יפה על ידי ה' ומרים נענשת על כך. מעניין לציין כי באותה הזדמנות, ה' מזכיר למרים שיש לה אב והיא לא רק אחות

 "יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ--הֲלֹא תִכָּלֵם, שִׁבְעַת יָמִים; תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאַחַר, תֵּאָסֵף ".

במרד הגלוי מול ה' מרים מבקשת להכיל עליה ועל אהרון את עקרון השוויוניות. ה', מולו היא ניצבת בתלונתה, מציג עמדה מתגוננת, ומענישה בצרעת. מעניין שהתורה מתארת את משה והעם כמבטאים אהדה למרים. משה מתחנן לרפואתה והעם מחכה לה שתבריא. המרד הגלוי זוכה לתגובות מגוונות של הענשה, תפילה וסבלנות אך אינו מביא לשינוי מיידי.

בשלושת הסיפורים על מרים ניתן לראות מרי לאחר דיכוי או תחושת קיפוח. תחושת הקיפוח נובעת ממקורות שונים והדרכים בהן מרים בוחרת למרוד משתנות. בפעם הראשונה, הגורם המדכא הוא חיצוני, פרעה. זו פגישתה הראשונה של מרים עם הדיכוי והיא (בעידוד אימה) מנסה לדאוג לביתה. היא אינה מארגנת אחרים שהגזירה תקפה גם לגביהם. כל מעייניה קשורים להצלתו של התינוק משה. המרד נעשה בסתר, בהיחבא, מאחורי הקלעים. מרידות פרטיות לעתים מצליחות, אך אין בהן כדי לשנות את המציאות החברתית באופן מיידי.

בפעם השנייה לאחר קריעת ים סוף, מרים, מגלה שיש נורמות המכתיבות זכויות שונות לסקטורים שונים. היא פועלת לשינוי מאזן הכוחות על ידי יצירת מציאות חדשה. המרי אינו מכוון כנגד הצד השולט, בעל הכוח, אלא מופנה להעצמה של הנשים שקולן הציבורי לא נשמע עד כה. הפעם מרים אינה פועלת באופן פרטי אלא מארגנת לעצמה קבוצת השתייכות הנותנת משנה תוקף לעשייה.  

בפעם השלישית מרים מבטאת את תחושת הקיפוח באופן גלוי וישיר מול ה'. מצד אחד, ה' נתפס בעיניה כמפלה. מצד שני ה' הוא ישות קרובה מאוד ומשמעותית ולכן משפיעה באופן מהותי על זהותה. היא יוצאת באופן גלוי נגד המרכיב הנתפש בעיניה כמפלה. מול אפליה מ"בית" מרים יוצאת באופן גלוי וברור במגמה לשנות את הגישה.

שלושת הסיפורים של מרים, על פי פרשנות זו, מקבילים לדרך בה נשים עושות את צעדיהן לקידום מאבקן לשוויון זכויות. אישה הפוגשת לראשונה בדיכוי או אפליה, מתחילה במאבק אישי להשיג את המגיע לה. רבות הן הנשים המגיעות להישגים מרשימים במאבק אישי. הדרך השנייה נעשית מתוך ההכרה בזכותן של נשים להיות שותפות במרחב הציבורי ויוצאת נגד הדרתן מהמערכת הציבורית (ביהדות האורתודוקסית - הדרה ממצוות המחייבות ציבור). יצירתן של מסגרות סגרגטיביות התומכות בפריצת דרך לנשים אל המרחב הציבורי, כמו: הקמת מדרשות ללימוד, מעגלי נשים, קבוצות תמיכה, מנייני נשים וכד', מניעות את התהליך של יצירת מאזן חדש במרחב הציבורי. השלב השלישי הוא יציאה גלויה נגד מוסדות ומערכות מדכאות. שלב זה אינו מניב תוצאות באותה מהירות ואף יוצר התנגדות מאחר והוא מכוון לשינויים מהותיים בסדרי החברה. בימינו מאבק זה בא לידי ביטוי במאבק הנמשך בטיפול בעגונות מול בתי הדין הרבניים, ובמאבק לקידום ההלכה להיתרים אפשריים בתחום זכויות הנשים במרחב הציבורי. כמו אצל מרים, הכוח לפעול לשינוי דורש אורך רוח לצד תמיכה וסימפטיה ציבורית.

שלומית מוטרו בעלת תואר- M.A. בריפוי בעיסוק, לומדת פסיכותרפיה













1.
ללא נושא
אלמוני/ת (4/18/2012)
"בתקופה העתיקה נשים נחשבו לרכוש האב והבעל. לכן, רוב הנשים בתנ"ך מוזכרות מתוך ייחוסן לאביהן או לבעליהן, התייחסות זו מדגישה את העמדה הנחותה של האישה."

 
   

קמפוס הר הצופים בבית הלל ירושלים. טל: 02-6720321 פקס: 02-6730595
כתובת למשלוח דואר: ת.ד.10502 ירושלים 9110402

יהדות, שאל את הרב, פרשת שבוע, חגים, נשים