אנחנו ישובות במעגל. זה כבר המפגש השלישי ואני מרגישה איך לאט, לאט מתחממת האווירה ביני לבין קבוצת בנות יא' שאני מנחה פעם בשבוע והנה מתגבש 'מרחב בטוח' המאפשר דיבור אישי, כנה ואינטימי. אנחנו מדברות בקולות נמוכים, מקשיבות אחת לשנייה, מסכימות לשתף במבוכה המתרחשת בליבנו.

אנחנו מדברות על נשיות ועל מערכות יחסים.

אחת המשתתפות אומרת פתאום באיזו מין רתחה פנימית "אני שונאת להיות בת!"  שתיקה בחדר. אני קולטת חצי חיוך נבוך פה ושם. מספר משתתפות מהנהנות בהסכמה עם ההכרזה. ההתנהלות הרגועה של תקופת הילדות מפנה מקום לדרמה סוערת. משחקי החצר בחבל, גומי ומחבואים הופכים להסתודדויות אינטנסיביות בחבורות מצומצמות או בזוגות. הילדה החמודה, טובת הלב והשמחה מתמודדת פתאום עם מצבי רוח הפכפכים, גוף שהשתנה ללא היכר, רצונות, מאוויים ואידיאלים מעולמות חדשים, לא מוכרים, מאתגרים. 'רעידת אדמה'.

היא מדברת שעות בטלפון עם החברות, הנייד מצייץ כל חצי דקה, מתריע על מסרון  sms -שנשלח או התקבל, היא מבלה מול המראה ימים ארוכים ולא יוצאת מהבית אם צמח לו פצעון על הפנים. דבר של מה בכך עשוי לגרום לה לבכי תמרורים או להיפך, לפרץ של אושר עילאי והתרוממות רוח. המראה החיצוני, הערכה חברתית, מה יגידו ומה יחשבו עליה הופכים להיות מן הדברים החשובים ביותר עבור הנערה. גופה המשתנה הופך אותה לרגישה עד מאוד. הוא מחווט לחידוד החלקים המייחדים אותה בתור אישה.

מהם חלקים אלה אצלה? איך תגבש זהות נשית מלאה ובטוחה בעצמה בעלת עוצמה נשית ייחודית ברוח יהדותה? איך תפלס לה דרך ותבסס את הערך העצמי והדימוי העצמי שלה בתוך עולם ערכי מבלבל הבנוי על מערכות ערכים ונורמות סותרות. מחד - עומד עולם יהודי המושתת על עבודה פנימית של האישיות, על הישגים בתחום של מידות טובות, מוסריות והעצמת האנושיות, ומאידך - ערכי החברה המערבית הפוסט-מודרנית המאדירה ומקדשת בצורה קיצונית מראה חיצוני, הישגים חומריים - כלכליים וסטאטוס חברתי. איך תגבש את תפיסתה את עצמה?

איך תפלס דרכה במפגש בין עולמות, זה הדתי - ההלכתי וזה הכללי?  המפגש הזה מעמיד ציפיות שונות ואפילו סותרות ביחס לתפקידים הנשיים המשפחתיים והזוגיים. העולם הדתי מטפח חזון של אישה המסורה לביתה ולמשפחתה, המשמשת עמוד תמך עליו נשען הבית היהודי. העולם המערבי הכללי מעודד הגשמה עצמית אינדיבידואליסטית ופיתוח קריירה עצמאית מחוץ לבית ולמעגל המשפחתי. האם ניתן לשלב עולמות?

השאלות
דפדוף אקראי בשאלות המופנות לרבנים באתר כיפה מעלה שאלות אופייניות בנושא זה:

1) תוכן השאלה:
לכבוד הרב שלום!
אני מתלבטת בשאלה משמעותית בחיי. אני רוצה להתחיל ללמוד רפואה בעז"ה, אך אני יודעת שדבר יגזול ממני המון זמן וזה יפגע במשפחה העתידית שתהיה לי בעז"ה, זה יפריע לנישואים, וגם אח"כ בקושי יהיה לי זמן (בעתיד היותר רחוק לילדים), ... וגם יש בנים רציניים מישיבות שמתנגדים שהאישה שלהם תפתח קרירה וכו'. מצד שני, אני עושה את זה מתוך רצון עמוק באמת שיש לי לעזור לאנשים. הקב"ה נתן לי ב"ה יכולת שכלית לעשות זאת .מה לעשות???
תודה רבה!

2) תוכן השאלה:
אני אם לשני ילדים מקסימים . הפחתתי באופן ניכר את המינון בלימודי האקדמאים
ובמקביל ביצעתי מעבר חד לתחום שמתאים לי במצבי הנוכחי (הוראה). אך אני מרגישה הרגשת פספוס ומרמור. אני נקרעת בין שני העולמות - מצד אחד ההורות שקוראת לי ומצד שני הצורך להמשיך באתגר שהצבתי לעצמי. וכשאני מנסה לעמוד בלהיות טובה בשניהם אני מרגישה שזה בא אחד על חשבון השני.

3) תוכן השאלה:
שלום וברכה! אני אומנם רק בת 14 אך עניין זה מעסיק אותי מאוד. זו לא שאלה שקשורה כ"כ לדת, אבל אני יודעת שלא אפנה לאף אחד אחר. אני רוצה בעתיד קריירה טובה שתתאים לחיי משפחה, אך אני רוצה גם לבלות עם הילדים שיהיו לי (בעזרת ה')- האמת שאני מתעניינת במחשבים, אבל אבא שלי עובד במחשבים וחוזר רק בערב, ואני רוצה לעבוד בעבודה שלפחות חצי יום, ולנשים יש בעיה גדולה יותר כי הן מניקות. אני לא יודעת באיזה כיוון ללכת מהבחינה הזאת, אשמח אם תעזור לי.

כל אחת ועולמה. הצמא לדבר ולדון, לחשוב ולהרגיש ולמצוא ביחד דרך - גדולים. אנחנו בתוכנית "דבורה" עומדים לרשותה ולרשות מערכת החינוך.

התכנית
תכנית "דבורה" להעצמת נערות  הינה תוכנית משותפת של משרד החינוך ותנועת "קולך" והיא נכתבה במקור[2] מתוך כוונה לפלס נתיב רגשי ותודעתי בתוך הסבך המטלטל של רגשות והרגשות, שאיפות אידיאליסטיות ובחירות ערכיות, חשקים ומאוויים נפשיים. התוכנית עוסקת במפגש, שהוא הרבה פעמים מעורר קונפליקטים ומייסר, בין הבניות הזהויות הנשית והגברית המודרניות, לאלה המבוססות על ערכי המסורת היהודית וההלכה. המפגש כולל לימוד קבוצתי של מקורות חז"ל ומקורות מודרניים, הפעלות שונות ומגוונות ודיון המוקדש לבחינת מקומם של נערות ונערים, נשים וגברים דתיים בחברתנו. כמו כן עוסקים בנושאים שבינו לבינה - בניית זוגיות בריאה, בחירת בן זוג, יִצריוּת ויצִירָתיות, מהי אהבה שלמה וראויה ומסרים בעייתיים בתרבותנו.

תוכנית ההשתלמות כוללת עשרה מפגשים קבוצתיים במתכונת סדנא. משך כל מפגש כשעתיים והוא מיועד בשלב זה לתלמידות בכיתות  י'-י"ב. קיימת תוכנית להרחיבו גם לתלמידים. התוכנית מתבצעת על ידי מנחות צעירות אשר הוכשרו לכך. כולן שומרות דת ומסורת ומחויבות להלכה היהודית. הגדלת מספר הפגישות לארבע עשר יאפשרו מפגש מקדים עם צוות המורים ומפגש משותף של הבנות ושל אימותיהן.

נושאי ההשתלמות:
1. עצוב הזהות הנשית והגברית באגדות ילדים
קריאה מחודשת באגדות ילדים
בחינה של הבניות חברתיות של הדמויות הנשיות והגבריות בסיפורים
דיון במקומם של סיפורים אלה בעיצוב תפיסתנו ובהשפעתם על אורח חיינו

2.. עיצוב הזהות הנשית והגברית במימרות ומדרשי חז"ל (שתי יחידות)
עיון בדמויות האשה והגבר במימרות ובמדרשי חז"ל
סדנת כתיבה יוצרת בעקבות לימוד מקורות
עיון בדמות האשה והגבר הדתיים בחיי היום יום שלנו

3. עיצוב נשיות וגבריות בימינו, רווחים ומחירים
הצצה להגדרות 'נשיות' וגבריות' בשפתנו ובתרבותנו
צפיה בקטעי סרטים המשקפים את הציפיות המגדריות מנערים ונערות בימינו
צפיה בסרטי קולנוע יהודיים עכשויים הדנים בסוגיית הציפיות החברתיות השונות מנשים וגברים ביחס ליהדותם
עיון בטקסטים עכשוויים כלליים וישראליים המשקפים את הלך רוחו של העולם המערבי בסוגיית הקשורות להבניות נשיות וגבריות בימינו. לצדם נתוודע להתמודדות של הקהילה הדתית עם הלך רוח זה.

4. נשים יהודיות כדמויות מופת
מהי דמות מופת? מי הן דמויות המופת בחיינו? כיצד נקבעות בהיסטוריה 'דמויות מופת'?
התוודעות לסיפוריהן של שש נשים יהודיות, במהלך ההיסטוריה היהודית,  שתרמו לקהילותיהן והשפיעו על התרבות היהודית בתקופתן.
מהי המשמעות של חשיפה לדמויות מופת יהודיות נשיות בעיצוב אישיותנו?

5. צניעות
מהי צניעות? על מי היא מוטלת? מתוך איזה עולם מושגים היא עולה?
כיצד מחנכים לצניעות? מהן הדילמות בחינוך לצניעות?
מה היה יחסם של חז"ל לגוף וכיצד הם התמודדו עם הפיתוי?
מהם היתרונות והחסרונות של הפתיחות המינית בעולם המערבי המודרני? באיזה מובן ניתן לדבר בעולם מודרני על צניעות?

6-7. אהבה
דימויי האשה ודימויי הקֶשר. מאפייני האהבה, עמידה על המסרים הפרובלמטים הקשורים לאהבה, בתרבותנו - אהבה אינטרסנטית ואהבה של תלות או ביטול עצמי לעומת אהבה של נתינה ואהבה אשר מעצימה את בני הזוג ומאפשרת הקמת בית של קדושה. לימוד מקורות חז"ליים שונים המתייחסים לנושא מזוויות שונות ובאמצעותם ניסיון לנסח מהו ה'חינוך לאהבה' הראוי.

8. יצר ויצירה
מקומו של היצר במקורות חז"ל. ניתוב ה'יצר' למסלול של 'יצירה' ויצירתיות. המסרים המיניים הבעייתיים בחברה המודרנית - זיהוי והתמודדות עם הרגלים ודפוסים חברתיים מקובלים. המטרה היא להגיע לדיון בנושאים הלכתיים כגון: 'שמירת נגיעה' דרך שיתוף בתחושות אישיות ועבודה רגשית .

9. בחירת בן זוג
באמצעות משחק, מקורות וסרט ננסה לברר: אילו שיקולים עלינו לקיים בתהליך בחירת בן הזוג? אילו תכונות או מאפיינים של גבר עלינו לדחות מכל וכל? (כהכנה ליחידה על בני זוג מתעללים) האם בכלל מתקיים תהליך של בחירה, או שמא 'הכל בידי שמיים' ואין לנו יכולת להשפיע על חיי האהבה שלנו?

10. דימוי גוף
מהו דימוי גוף? כיצד מתפתח דימוי גוף ומידת ההשפעה שיש לתרבות שאנו חיים בה?
מדוע יש לדימוי זה השפעה מכרעת על כל תחומי החיים ?
היחס של חז"ל אל הגוף כאל כלי קדוש ומן הראוי לשמרו ולנהוג בו כבוד.
דרכים לשינוי ועיצוב דימוי הגוף האישי מתוך מודעות ובחירה.

בוודאי שאין בעשרה מפגשים כדי להתמודד עם כל השאלות ולפתור את כל המצוקות. אך עצם העלאת  הנושאים וזיהוי מפתחות הנמצאות בידי הנערה מגביר את בטחונה שקיימות דלתות המובילות אל המענה לשאלותיה בתוך עולם ערכי - תורני שאינו מתעלם מן העולם העכשווי הכללי.

רות מדר היא יועצת חינוכית, מנחת קבוצות ובוגרת בית המדרש הגבוה של נשמת. יועצת הלכתית בתחום טהרת המשפחה ובריאות נשים. מרצה ומנחה סדנאות לנשים ונערות בנושאי נשיות, מודעות גופן - נפש ומיניות. עוסקת גם בתהליכים רגשיים המלווים נשים וזוגות החיים חיי טהרה הלכתיים.