"יש קונה עולמו בשעה אחת" (ד"ר לאה ווהל-סגל)
הרי על פי המגילה היו יהודים רבים בשושן הבירה ומכאן עולה השאלה: מדוע להגדיר את מרדכי כאיש יהודי מרדכי חי מתוך תודעה יהודית, מרדכי היה איש, כשלא היו במקום אנשים. הוא עמד בקומה זקופה ופעל מתוך אחריות ואמונה. מתוך אותה אחריות ואהבה, היה אומן את הדסה אחייניתו, דואג ומסייע לה
מיתוס היופי בטהרן - קריאה קוסמטית במגילת אסתר (איילת כהן-וידר)
דרכים רבות לדיכוי ולפחד משינוי ומנשיות. יש המחלישים את הנשים דרך הפשטה והחצנה חסרת עכבות ויש העושים זאת דרך הלבשה, הדרה, כיסוי ומחיקת פניהן. מיתוס היופי ושיח הצניעות הכוזב מהווים תמונת ראי של אותה תופעה - תגובת נגד לפמיניזם
עלון 149 (אפרת רחלי מאירי)
קריאות מגילה תשע"ב (קולך)
רשימה מרוכזת של קריאות מגילה של נשים - לנוחיותכן!
מדרשי-שיר לפרשת משפטים (אביגיל אנטמן)
"ועכשיו אני ממריאה על גבו של חמור לבן עם כנפיים לבנות אל המקום בו אין שמועות שווא / ואין בו רביצה, שנאה וחדילה, מקום רחוק וחם, מקום בו לא נושאים כלל". שני מדרשי-שיר לפרשת משפטים
רבני פוע"ה כלואים בשיח הגברי - תגובה (איילת וידר כהן)
נדרשת יכולת הקשבה לחוויה הנשית המשתנה והמגדירה את עצמה מחדש ובכך גורמת להגדרה מחודשת של כלל המבנים החברתיים; נדרשות יכולת התגברות על החרדה שהשינוי הזה מעורר, יכולת להבין כי שיח הצניעות העכשווי יוצר אווירה לא צנועה בעליל עד לכדי אווירה פורנוגרפית, ויכולת להבין כי יש כאן התנגשות ערכית הדורשת הכרעות כואבות
היהודי בראי התקופה (דוד שפרבר )
"מבט אינסופי" מציגה דיוקנאות שצייר האמן היהודי איזידור קאופמן (1921-1853) הנחשב לאחד מחשובי ציירי הפורטרטים היהודיים של המאה התשע-עשרה. התערוכה מציגה כיוון מחשבה עכשווי מאוד ונוגעת בשאלות של זהות
חייה המיוסרים של ריינא בתיה ברלין (חנה קהת)
היא הייתה "אשה כשרה וחכמה, צנועה ומלומדת מופלגה, בערך מעלת הגברים השלמים" אך יחד עם זאת היא היתה "חלושה ורפויית עצבים". ריינא בתיה עצמה אמנם לא כתבה חידושי תורה ולא הותירה אחריה דברים שבכתובים, אך מהשיחות שניהל עמה אחיינה, שהיה בן בית אצלה וסעד על שולחנה, עולה כי היא הייתה תלמידת חכמים ולמדה תורה רוב שעות היום
להיות אֵם יחידנית (רונית אורבאום)
אני כותבת עבור הרווקות, הצעירות והמבוגרות, המתלבטות והמחליטות.אני כותבת עבור הורי הרווקות החוששים מעתיד בנותיהם. ואני כותבת עבור הורי הילדים השואלים: "איך זה שלנבו וגפן אין אבא?"
ברית אבות: אירגוני הגברים נגד "חזקת הגיל הרך" (ליאת שלזינגר)
מאחורי הקלעים של הוועדה שאחראית להחלטה המהפכנית לשנות את החוק לפיו ילדים עד גיל שש להורים מתגרשים יישארו עם אמא, התחוללה מהומת ענק. על ההפקה: ארגוני זכויות הגברים. האמצעים: איומים, הפחדות והטרדות, הכל כדי ללחוץ על הוועדה להחליט נכון. התוצאה: חברת ועדה אחת פרשה ואחרים מודים: "ייתכן שהלחצים וההשמצות השפיעו על שיקול הדעת"
מדרשיר לפרשת יתרו (אביגיל אנטמן)
"וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל-הַטּוֹבָה אֲשֶׁר-עָשָׂה ה´ לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם"
מגדר בסידורי ילדים (רוני אשכול)
כמעט בכל התמונות או הציורים יופיעו בנים. בן לומד עם סבא, בן מתפלל, בן מניח תפילין, בן נוטל ידיים, תוקע בשופר, עושה קידוש, מניף ספר תורה… אם תהיה בת היא בדרך כלל תעשה משהו שלא צריך בשבילו הרבה שכל או כח. משהו כמו לאכול סוכריה ולחייך בביישנות ליד ברכת "שהכל". לעולם לא תיראו ילדה לומדת תורה עם סבתה
הדברות שלי (איילת וידר כהן)
"את כל הדברים לאמר" - שיר לפרשת יתרו
